מתחילת הווייתו של האדם התבססה הזנת התינוק על הנקה. הספרות ההיסטורית מתייחסת אל ההנקה כאל פעולה בסיסית, טבעית וברורה מאליה.
ממחצית המאה ה 19 חל שיפור בהזנה המלאכותית כתוצאה מהקדמה שחלה בטכנולוגיות איוד ושימור החלב. בשנת 1932 התנה ארגון הרופאים האמריקאי את מתן האישור לתרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל) בכך שהחברה המייצרת תחדל מלפרסם את התרכובת, ותפנה את ההורים לרופא, כדי לתכנן על ידו את הזנת התינוק. התניה זו היוותה את "הקוד" הראשון לשיווק תמ"ל.
להנקה יתרונות תזונתיים, בריאותיים, התפתחותיים, פסיכולוגים וכלכליים לתינוק, לאם, למשפחה ולחברה.
יתרונות ההנקה לתינוק
חלב אם מכיל את כל רכיבי התזונה החיוניים ומותאם לשלב ההתפתחותי של מערכת העיכול של התינוק. הרכב חלב האם דינאמי ומשתנה בזמן ההנקה ובמשכה. בנוסף, חלב האם מכיל אנזימי עיכול המיועדים לפירוק שומנים ופחמימות, אשר מפצים על יכולתו החלקית של התינוק להפריש אנזימים אלה. חלב האם מכיל גם את חומצת השומן אומגה 3 (חיונית להתפתחות מערכת העצבים המרכזית, חדות הראיה וההתפתחות השכלית) וחומצת האמינו טאורין (חיונית להתפתחות המח והעיניים).
החלב הוא "רקמה חיה", המכילה בנוסף לרכיבי התזונה החיוניים, גם גורמי גדילה, נוגדי זיהומים ורכיבים שטרם זוהו. בחלב אם מצויים מרכיבים חלבוניים רבים המהווים גורמי הגנה, ביניהם לקטופרין, אימונוגלובולינים, ועוד. בנוסף, זוהו גורמים אנטי-נגיפיים, שאינם נוגדנים.
הנקה בלעדית במשך ששת החודשים הראשונים קשורה בירידה בהיארעות שלשולים, זיהומים בדרכי הנשימה, אשפוזים בעקבות זיהומים במערכת הנשימה וזיהומים באוזן התיכונה ובדרכי השתן. הנקה מפחיתה את שכיחות "מוות בעריסה", ומשפרת את ההתפתחות הקוגניטיבית (שכלית) של התינוק.
בנוסף למניעת תחלואת תינוקות נמצא שהנקה עשויה לסייע גם להתפתחות חיים בריאים בעתיד ולהפחית את שכיחותן של מחלות כגון: אלרגיה, אסטמה, סוכרת התלויה באינסולין ועודף משקל.
יתרונות ההנקה לאם
תהליך היניקה חשוב מאוד לאחר לידה, מכיוון שבמהלכו מופרש ההורמון אוקסיטוצין, המסייע לכיווץ הרחם ולהקטנת הדימום. ההנקה מעכבת ביוץ ועל ידי כך מפחיתה את הסיכוי להריון כל עוד נמשכת ההנקה. בשל ההוצאה האנרגטית הגבוהה לייצור החלב, מסייעת ההנקה לירידה במשקל.
ההנקה מקטינה את הסיכון לסרטן השד, לסרטן השחלות, לאוסטיאופורוזיס ולשברים בירך בתקופה שלאחר הפסקת הווסת.
בין יתרונות ההנקה חשוב לציין יצירת קשר בלתי אמצעי בין האם לתינוקה. ההנקה מהווה את הביטוי הראשוני להורות. בעת המגע בין האם לתינוק מיד לאחר הלידה, מופרש הפרולקטין, המביא ליצור חלב בשד והאוקסיטוצין הגורם לכיווץ הרחם ובנוסף משפיע על רגשותיה של האם וקושר אותה לתינוק.
ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות בישראל ממליצים על הנקה בלעדית עד תום החודש השישי, ועל הנקה עם מזון משלים מהחודש השביעי עד גיל שנה ויותר.
ההנקה מומלצת לכל התינוקות למעט מקרים בהם התינוק אובחן כסובל ממחלות מטבוליות מסוימות. וכן לא מומלצת הנקה כאשר האם נשאית או חולה באיידס או חולה בשחפת פעילה.
