שאלות נפוצות

בזמן הריון חשוב לאכול תזונה מגוונת ועשירה המאפשרת עלייה במשקל והתפתחות תקינה של העובר. ישנם תוספי מזון המותאמים למצב הריון והנקה וחשוב להקפיד על נטילתם. מצב של הרעלת מזון עלול להוביל ללידה מוקדמת ופגיעה בהתפתחות העובר ולכן יש להקפיד על מזון שבושל היטב ולא לצרוך בשר או דג נא. מומלץ להמעיט בצריכת קפאין: 2-3 כוסות קפה ביום נחשבת כמות סבירה. בנוסף יש להימנע משתיית אלכוהול ועישון. דגים עלולים להכיל כספית, הכספית עוברת את השלייה ומסוכנת לאם ולעובר. לכן מומלץ להגביל את כמות הדגים. עדיף במקרה זה דגי בריכה המגודלים בתנאים מבוקרים, מועשרים באומגה 3 ורמת הזיהום שלהם נמוכה, לדוגמה: בורי, פורל, לברק ובאס. במצב של סוכרת וסיכון לרעלת הריון ישנם הגבלות נוספות, במקרים אלו מומלץ להתייעץ עם דיאטנית קלינית לגבי תזונה מתאימה.

עלייה במשקל בהריון תלויה במשקל בו התחלת, ככל שהמשקל ההתחלתי נמוך יותר העלייה הרצויה גדולה יותר ולהפיך. כאשר המשקל התחלתי תקין מומלץ:
בטרימסטר הראשון (שבועות 1-13): כ- 100 גרם לשבוע, סך הכול 1-1.5 ק"ג
בטרימסטר השני (שבועות 14-25): 350-400 גרם לשבוע, סך הכול 4-5 ק"ג
בטרימסטר השלישי (משבוע 26): כ- 500 גרם לשבוע, סך הכול 6-7 ק"ג

חומצות שומן מסוג אומגה 3 הן חומצות שומן חיוניות שמקורן בתזונה הוא בעיקר מדגים ומאכלי ים. לחומצות שומן אלו תפקיד בהתפתחות תקינה של מערכת עצבים מרכזית ומכאן חשיבותם בזמן הריון והנקה. מנתונים בספרות נמצא שחוסר באומגה 3 מקושר עם עלייה בשכיחות דיכאון ומחלות נוספות. בנוסף צריכה נאותה של אומגה 3 מקושרת עם שכיחות נמוכה יותר של מחלות לב וכלי דם. קיימים כיום תוספי מזון של חומצות שומן אלו, אך היתרונות הבריאותיים המיוחסים במחקרים לצריכת אומגה 3 מדגים עדיין לא הוכחו על נטילת התוספים.

תינוקות יונקים מווסתים בעצמם את הכמות הנצרכת ללא התערבותה של האם. גם לתינוקות הניזונים מתרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל) יש לאפשר להם לאכול כרצונם. חשוב לזכור שהדרישה הקלורית שונה ומשתנה, ולכן יש לדאוג לכך שהכמות של התמ"ל בבקבוק תספיק ושתמיד תישאר שארית. התינוק צריך לעצור את האכילה כאשר שבע ולא כיוון שנגמר התמ"ל בבקבוק. ברוב המקרים התינוקות יודעים לווסת בצורה מדויקת את הכמות לה הם זקוקים, והגדילה תקינה. במקרה של עיכוב בגדילה יש לפנות לרופא הילדים לבירור רפואי ולדיאטנית ילדים לליווי תזונתי.

קוליק מוגדר כבכי מוגזם הנמשך מעל משלוש שעות ליום, יותר משלוש פעמים בשבוע למשך שלושה שבועות לפחות. הקוליק מיוחס לתופעה של אי בשלות המעי והעברת גזים. תופעה זו לרוב חולפת ללא התערבות תזונתית. תוספת של תכשיר תה לתינוקות פוגעת בזמינותו של הברזל מחלב אם או התמ"ל ולכן אינה מומלצת. ישנם דיווחים בספרות ששינויים בתזונתה של האם המניקה יכולים להפחית מהקוליק, אך לרוב שינויים אלו לא גרמו לשינוי משמעותי בתינוק ועלולים לגרום לחסרים תזונתיים באם המניקה.

לפי הנחיות של משרד הבריאות ניתן להתחיל להציג מזון מוצק מגיל 6 חודשים. בנוסף חשוב לוודא שילדיכם מסוגל לשבת עם תמיכה, מסוגל להחזיק בעצמו את הראש והצוואר. כאשר התנאים הללו מתקיימים ובמקביל ילדיכם מתחיל לגלות עניין באוכל, ניתן להציג מזון מוצק.

בפעוטות תופעת הניאופוביה, חשש מדברים חדשים, היא בולטת ביותר. באכילה מצב זה מתורגם לסלידה וחשש מכל מאכל חדש ולא מוכר. חשיפה חוזרת ונשנית לאותם מאכלים שוב ושוב יביאו אותו לבסוף להתנסות ואכילה. לא ניתן להאיץ את התהליך ולרוב תופעה זו נעלמת. חשוב לאפשר לפעוט להתנסות בקצב שלו ולא לדחוק או לשדל אותו יתר על המידה.

במחקרים נמצא שאכילת ירקות ופירות קשורה עם הפחתת סיכון למחלות עתידיות ולהשמנה. ירקות ופירות הם מקור תזונתי לסיבים, ויטמינים ומינרלים ונוגדי חמצון. נטילת תוספי תזונה חשובה למניעת מחסור תזונתי, אך לא נמצאה כמפחיתה סיכון לתחלואה. מומלץ לפנות לליווי תזונתי במטרה לשפר את הרגלי אכילה והכללה של ירקות ופירות בתזונה.

סידן הוא המינרל שנמצא בכמות הגדולה ביותר בגוף, 99% מהסידן נמצא בעצמות ובשיניים. בנוסף לחשיבותו לבניית העצם לסידן יש תפקידים נוספים לדוגמה: כיווץ שרירים, כיווץ והרפיה של כלי הדם, הפרשה של הורמונים ואנזימים, העברת מסרים במערכת העצבים ועוד. מוצרי חלב הם המקור העיקרי לסידן בתפריט היומי. צריכה של לפחות 3 מוצרי חלב ביום יסייעו להגיע לתכולת הסידן היומית המומלצת. מקורות נוספים לסידן הם קטניות, ירקות ירוקים, כרוב, ברוקולי, שקדים, אגוזים, שומשום וטחינה. חשוב לזכור שסידן ממקור צמחי הוא בעל זמינות פחותה בהשוואה לסידן שמקורו מן החי, ובנוסף תכולת הסידן בהם נמוכה בהשוואה לחלב ומוצריו. לדוגמה: על מנת להגיע לכמות הסידן שתורמת כוס אחת של חלב יש לאכול 2.5 כוסות ברוקולי לאחר בישול או 8 כוסות תרד מבושל.
סקרים שונים שנערכו בעולם ובארץ מלמדים כי צריכת הסידן בקרב ילדים ובני-נוער היא כשליש בלבד (כ – 400 מ"ג סידן) בהשוואה להמלצות. צריכת הסידן בקרב מבוגרים נעה בין שליש למחצית בהשוואה להמלצות. נתונים אלו עוררו דאגה גדולה בקרב אנשי מקצוע, בעיקר בעקבות הסיכון לאוסטיאופורוזיס, ירידה בצפיפות העצם, שמעלה את הסיכון לשברים.

הבשר הוא המקור העיקרי לברזל, ויטמין B12 ואבץ בתפריט.
הברזל הינו מתכת החיונית למרבית צורות החיים. הוא משמש כחלק מחלבונים רבים, בנוסף לברזל יש תפקיד בבקרה על גדילת תאים והתמיינותם. הוא משמש כרכיב חיוני בבניית חלבון ההומוגלובין המצוי בתאי הדם האדומים ונושא את החמצן בדם. מחסור בברזל יגרום להגבלת אספקת החמצן לרקמות, עייפות, ירידה בתפקוד והחלשות מערכת החיסון. ישנם שני סוגים של ברזל בתזונה: ברזל שמקורו מהחי וברזל ממקור צמחי. במזונות מן החי המכילים ברזל שמקורו מהמוגלובין כמו לדוגמה בשר, הודו, עוף ודגים, הברזל נספג בצורה טובה יותר
(15-35%) בהשוואה לברזל ממקור צמחי כמו לדוגמה קטניות וירקות ירוקים (2-20%).
האבץ הינו מינרל חיוני המצוי במרבית התאים בגוף. לאבץ חשיבות בחיזוק מערכת החיסון, החלמת פצעים, בעל תפקיד בהקניית חוש הטעם והריח וחשוב לחלוקת תאים. מינרל זה חיוני לתמיכה בתהליכי גדילה והתפתחות ומכאן חשיבותו במהלך הריון, בתקופת הילדות ובגיל ההתבגרות. מקורות תזונתיים לאבץ ניתן למצוא בבשר, עוף, דגים, חלב ומוצריו, פירות ים, קטניות, אגוזים, דגנים מלאים, דגני בוקר מועשרים. ספיגת האבץ יעילה יותר ממקורות מן החי בהשוואה למקורות צמחיים. צמחונים וטבעונים זקוקים לכמות אבץ כפולה בעקבות הזמינות הנמוכה יותר של האבץ ממקור צמחי.
ויטמין B12 נחוץ לגוף ליצירת כדוריות דם אדומות ובעל תפקיד במערכת העצבים המרכזית. ויטמין זה מצוי רק במוצרי בשר או מיוצר על ידי שמרים. ומחסור בו עלול לגרום לאנמיה (מספר נמוך של כדוריות דם אדומות) ולפגיעה בתאי עצב.
הסימפטומים של מחסור בוויטמין B12: עייפות, חולשה, סחרחורת,בחילות או תיאבון ירוד, אובדן משקל ושלשולים. רמות ויטמין B12 נמוכות לאורך זמן גורמות נזק לתאי העצב, דבר שעלול לגרום להפרעות זיכרון, דיכאון, אי שקט, וחולשת שרירים. לרוב ישנם מאגרים גדולים ממנו ובילדות אין חשש לחוסר.
לעיתים צמחונות זהו הסממן הראשון להופעת הפרעות אכילה בבני נוער, ומכאן החשיבות הגדולה בליווי תזונתי, בנוסף למניעת חסרים ומתן תוספי תזונה במידת הצורך.