תזונת ילדי הגן (3-6 שנים)

לאחר תקופת הפעוטות, שבו הפעוט נאבק להשיג את נפרדות מהוריו, ילד בגיל הגן מפסיק את מאבקיו וחוזר להיות נעים. הוא כבר הוכיח לעצמו ולסביבה שהוא אדם נפרד, הוריו הוכיחו לו שהוא מסוגל להיות נפרד. הוא יודע שיקבל עזרה מהוריו (או יעצרו בעדו) כשיזדקק לכך. משימתו הנוכחית היא לגדול. מטרתו להשתפר וללמוד, הוא לומד לבטא את עצמו ולפתור בעיות עם אנשים אחרים. בגיל זה הילד תופס את הוריו כיודעי כל, הוא מחקה אתכם, מקשיב לכם ולהוט ללמוד דברים חדשים.

אכילה נאותה בגיל הגן פירושה לשבת עם המשפחה, להיות נעים, להשתמש בסכו"ם ובכוס בצורה סבירה. בגיל זה הילד מסוגל לקבל את רוב המאכלים, לנסות ולהתנסות במאכלים חדשים, ולסרב בנימוס למזונות שאינו מעוניין בהם, בהנחה שבעתיד ינסה את מה שדחה. ישנה חשיפה למזונות מהגן מחברים ומהטלביזיה, וירצה לקנות חטיפים במכולת. אבל יישמע להוריו או לגננת אם יאמרו לא. בגיל זה השפעתכם עליו גדולה מאוד, הוא צופה בכם ושואף לחקות אתכם. אם תאכלו ירקות, הוא יבין שהמשמעות של "להיות גדול" זה לאכול ירקות וירצה לאכול בעצמו. המטרות בתחום האכילה הן להרחיב את טווח המזונות וללמד את הילד התנהגות נאותה בארוחה.

חלוקת אחריות בהאכלה
גם בגיל זה חלוקת האחריות נשמרת. ההורים קובעים מה אוכלים, איפה אוכלים ומתי. הילד אחראי לבחור מתוך המוצע לו וכמה. תסמכו על היכולת של הילד לווסת את עצמו, תוספת של לחץ בארוחה לסיים את המנה רק תגרום לו לאכול פחות! במידה והילד אינו מפותח מספיק בהתאם לגילו ניתן לפנות לייעוץ דיאטנית ילדים להעשרת המזון ושיפור בחירת המזונות.

חשיבות ארוחות מסודרות ומשפחתיות
כמו בפעוטות, על מנת ללמד את הילד חשיבות הארוחה, אם החליט שאינו רוצה לאכול יש למנוע נשנושים עד הארוחה הבאה. יש לדאוג ל – 3 ארוחות עיקריות ו- 2-3 ארוחות ביניים, שבהם אתם מתכננים את התפריט ולא שואלים את הילד מה ברצונו לאכול. אם בין הארוחות מתלונן על רעב ודורש אוכל, להסביר לו שהאכילה מתבצעת בזמן הארוחה ובעוד כשעה (הארוחה הבאה) יוכל לאכול.

חשיפה למזונות
במידה ונעשתה עבודה בתקופת הפעוטות, הילד בגיל הגן כבר התנסה במרבית המזונות ומסוגל לאכול מגוון מכובד של מזונות. המטרה היא להמשיך ולחשוף למזונות נוספים המתאימים למיומנויותיו המשופרות ומשתפרות באכילה. בשלב זה הילדים הרבה פחות "ניאופובים" (פחד מדברים חדשים), ופתוחים יותר לניסיונות. כאשר הילד מסרב בנימוס למזון חדש, הוא צריך לצפות בכם אוכלים ממנו ולרוב משפט כגון "כשתגדל קצת בוודאי תאכל מזה" יספיק על מנת להניע את הילד להתנסות ולטעום. הילד צריך לדעת שאתם מצפים ממנו שיאכל ויתנסה, שזהו הדבר הנכון לעשותו, אך ללא הפעלת לחץ בעניין וללא הצעת "פרס" על טעימות או אכילת ירקות.
ילדים שהם בררנים מאוד ומסוגלים לאכול מגוון קטן מאוד של מזונות יש לפעול בהם כפי שמתואר במאמר של תזונת פעוטות. בשלב זה מומלץ כבר לפנות לייעוץ מקצועי.

התנהגות בזמן הארוחה
הילד צריך לדעת שאם לא התנהג כראוי הוא יאלץ לקום מהשולחן ולא יוכל להמשיך את ארוחתו. מצב שבו הילד מעצבן אתכם במתכוון, "מטרטר" אתכם, בכיינות או תלונות לגבי המזון, תחנונים למאכלים שאינם על השולחן, או אכילה בסגנון דוחה. בכל המקרים הללו ועוד, בקשו ממנו לעזוב את השולחן, אל תרשו לו לקחת משהו איתו או לחזור לקינוח. תמנעו אכילה עד ארוחת הביניים המתוכננת הבאה. כך תעבירו את המסר שעליהם להתנהג כשורה ליד השולחן.

הציבו דרישה לבגרות
העבירו את המסר שהציפייה שבמוקדם או מאוחר הילד יאכל את כל המגוון המוצע לו. קחו כמובן מאליו שילדיכם רוצה לגדול ורוצה לעשות את כל הדברים שאחרים עושים סביבו. אל תגיבו בהתלהבות כאשר הוא מתנסה, הרי זה היה צפוי מראש, צאו מנקודת הנחה שילדיכם מסוגל להתמודד עם זה.

אשמח לעמוד לרשותכם לייעוץ פרטני או משפחתי

לילך פלג וייס – דיאטנית קלינית

 
   
line
   
line
 
Diet4good.co.il © 2006 | לילך פלג וייס דיאטנית קלינית | נייד-052-5576450