להזדקן בחוכמה

ירידה בתפקוד הקוגניטיבי (שיכלי):
ירידה בזיכרון ובתפקוד הקוגניטיבי (שכלי) נחשבת ע"י הקהילה הרפואית כתופעה נורמלית הנגרמת כתוצאה מתהליך ההזדקנות. הקהילה הרפואית מבדילה בין ירידה "נורמלית" בתפקוד הקוגניטיבי (ואז נצפית הידרדרות הדרגתית), לירידה הקשורה למחלת האלצהיימר וסוגים אחרים של דמנציה (שבמקרים אלה ניראה בד"כ הידרדרות חדה).
התפקוד הקוגניטיבי בקשישים בריאים לרוב נשמר יציב במשך שנים רבות, עם ירידה קלה בלבד בזיכרון טווח קצר והתארכות זמן התגובה. לעיתים קרובות קשישים מאמינים שהם סובלים מבעיות בזיכרון, כאשר למעשה לא נצפית ירידה במבחני הזיכרון. לכן נדרשת הערכה על ידי מומחים: פסיכולוגים או פסיכיאטריים לביצוע האבחנה והערכת חומרת ההידרדרות.
הסימפטומים: ירידה בזיכרון וביכולת הלמידה, פגיעה בריכוז, ירידה ביכולת החשיבה וביכולת השימוש בשפה ופגיעה בתפקודים שכליים אחרים.
גורמי הסיכון: גיל, סיכון מוגבר בנשים, היסטוריה של מחלת לב נצפתה כקשורה לתופעה.
הטיפול: לא קיים טיפול סטנדרטי בתופעה. קיימות מספר תרופות בשוק המספקות שיפור מסוים בייחוד בתחום הזיכרון ויכולת הלמידה.

הקשר בין הרגלי תזונה וירידה קוגניטיבית:
הקשר בין הרגלי תזונה שונים לבין שכיחות וחומרת הירידה הקוגניטיבית בקשישים נבדק במחקרי תצפית שונים. נמצא שקשישים הניזונים מדיאטה "ים תיכונית" סובלים פחות מהידרדרות קוגניטיבית, לעומת אוכלוסייה מערבית. הדיאטה ה"ים תיכונית" עשירה יותר בלחם מלא,  דגנים, ירקות,  ירקות שורש, ירקות ירוקים, פירות, דגים, חומצות שומן חד בלתי רוויות (שמן זית), חלבון ממקור צמחי (קטניות). ומכילה פחות חלבון מהחי (הודו, כבש, בקר ועוף), פחות חמאה ושמנת. לא ברור האם התפריט הוא המהווה גורם מגן לאוכלוסייה זו או שמדובר במאפיינים התנהגותיים אחרים.
במחקרים שבוצעו על בעלי חיים נמצא שצריכת מזונות עשירים בחומרים נוגדי חמצון (ירקות ופירות, קטניות ודגנים מלאים) יכולים לסייע בהאטת ההידרדרות הקוגניטיבית. בנוסף נמצא שרמות גבוהות של ויטמין C ובטא קרוטן (ויטמין A ממקור צמחי) בדם קשורים לתפקודים שכליים טובים יותר. וכן נמצא שיתר לחץ דם קשור להידרדרות חמורה יותר, ואיזון לחץ הדם קשור בשיפור התפקוד הקוגניטיבי.
הקשר בין אורח חיים לשכיחות וחומרת התופעה בקשישים, נבדק גם הוא במספר מחקרי תצפית. נמצא שפעילות גופנית מסייעת מאוד לשיפור התפקוד הקוגניטיבי. במחקר שנעשה הליכה יומיומית מתונה שיפרה באופן משמעותי את זמן התגובה, את הזיכרון ואת איכות חייו של הקשיש.

הקשר בין מחסור בוויטמינים  וירידה קוגניטיבית:
שכיחות במחסור ויטמין B-12 נחשב בעבר כנדיר (פחות מ – 1%), והיה מיוחס בעיקר לצמחונים או לטבעונים, לקשישים ולאנשים הסובלים מבעיות במערכת העיכול. מתברר שלפחות בישראל השכיחות הרבה יותר גבוהה. בין סימני המחסור הקלאסיים: ירידה בזיכרון ובריכוז, בלבול ושכחה. אצל רבים הסובלים מהמחסור בוויטמין הסימפטומים מופיעים עוד לפני הופעת האנמיה . גילוי החסר וטיפול בזמן, על ידי מתן הוויטמין בזריקה לתוך השריר או על ידי נטילת תוסף, משפרת מאוד את התפקוד הקוגניטיבי. גם חסר של ויטמין B-6 , עלול לגרום לירידה קוגניטיבית, אך תיקון החסר במקרה זה ייתן תוצאות פחות דרמטיות מזה של ויטמין B-12 .  במחקרים מסוימים ניראה שמתן תוסף של ויטמין C או ויטמין E או השילוב בניהם קשור בתפקוד קוגניטיבי משופר וסיכון נמוך יותר ללקות בסוגים מסוימים של דמנציה. בתחום צמחי המרפא מדווחים על הגינקו-בילובה כבעל השפעה מטיבה.

לסיכום:
תזונה נכונה עשירה בירקות, פירות, דגנים מלאים ויטמינים ומינרלים בשילוב עם אורח חיים בריא ופעילות גופנית עשויים להקטין את ההידרדרות הקוגניטיבית הקשורה לזקנה.
כאשר מופיעים סימנים ראשונים של התופעה חשוב לוודא שלא מדובר בחסר של ויטמין B-12 , ומתן טיפול מתאים במידת הצורך.

אשמח לעמוד לרשותכם לייעוץ פרטני או משפחתי

לילך פלג וייס – דיאטנית קלינית

 
   
line
   
line
 
Diet4good.co.il © 2006 | לילך פלג וייס דיאטנית קלינית | נייד-052-5576450